המחקרים מראים שדו-לשוניות איננה מובילה לעיכוב בשפה אלא להיפך: היא משמשת לא פעם זרז להתפתחות יכולות לשוניות במקביל בשתי השפות.
עם זאת, ישנם קשיים רבים בתהליך רכישת השפה, שפת האם, כאשר במקביל אליה , ילדים מתמודדים עם רכישת שפה נוספת בזמן הרילוקיישן.
תהליך רכישת השפה אורך בין 6 – 18 חודשים.
התהליך הוא אישי ואין להשוות בין ילדים בעיקר בגלל גיל הילד, השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, סביבת הגידול של הילד שמורכבת מהמסגרת אליה הילד הולך, אם בכלל, ובתא המשפחתי.
- אופן רכישת השפה הוא אינדיבידואלי ותלוי במספר גורמים:
תקשורת – ככל שהילד יתקשר עם דוברי השפה החדשה, כך סביר כי ירכוש את השפה החדשה מהר יותר.
מוטיבציה– ככל שהמוטיבציה של הילד לרכוש את השפה גבוהה יותר, כך תהליך הרכישה יהיה מהיר יותר. ילדים הרוצים ללמוד מהר את השפה החדשה ישקיעו מאמצים רבים יותר, יזמו ניסיונות לשוחח ויחפשו מקורות תמיכה לתהליך. ניתן לראות זאת בעיקר בילדים אשר הולכים כל יום לגן או לבית הספר.
המסגרת החינוכית – למסגרת החינוכית בה נמצא הילד יש מקום משמעותי בתהליך רכישת השפה השנייה.
התא המשפחתי- תמיכת ההורים לאחר ההגעה למדינת היעד, אשר יכולה להתבטא באמפטיה לקושי הכרוך בתהליך רכישת שפה שנייה, בזימון הזדמנויות להתנסות בשפה ובמתן לגיטימציה לטעות.
חשוב לדעת!
המחקרים מראים שדו-לשוניות איננה מובילה לעיכוב בשפה אלא להיפך: היא משמשת לא פעם זרז להתפתחות יכולות לשוניות במקביל בשתי השפות.
ההמלצה המקובלת היא כי הורים ידברו עם ילדם בשפה בה הם שולטים היטב, ובה הם חשים בנוח.
בעיקר בגלל:
- דיבור בשפה זרה פוגע בספונטניות, בשטף ובאותנטיות של התקשורת.
- חשוב שהילדים ייחשפו במהלך תהליך הרכישה לשפה תקנית ונכונה.
- בית אמור להוות מקום בטוח, מנחם ומרגיע עבור הילדים.
הרוב המכריע של ילדים המתקשים ברכישת שפה נוספת אינו מהווה סמן ללקות למידה או קושי שפתי. חשוב לנו ההורים לזכור, כי זהו תהליך אינהרנטי וארוך הלוקח זמן ואל לנו להלחץ ממנו.
במידה ואין אנו יכולים להכיל את הקושי (בגלל שבתהליך הרילוקיישן אנו מתמודדים עם מספר חזיתות במקביל) ואנו מתלבטים לגבי המהות שלו, חשוב שנפנה להדרכת הורים, מה שיכול להקל משמעותית את הלחץ שלנו ההורים ולשפר פלאים את תפקוד הילד.